אנא מן אל יהוד
אהרון שם טוב
אורך הסרט: 24 דקות
משך ההרצאה: 30-40 דקות.
כתות ט׳-יב׳
חברה דת ומדינה
סרטם של אהרון שם-טוב וניב חכלילי, על פי הסיפור הקצר "אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד" מאת אלמוג בהר.
עמית מורה ירושלמי שעומד להפוך לאב, 'נדבק' במבטא עיראקי ובערבית שהייתה שפתו של סבו המת. כשאלה משתלטים עליו, עמית נאלץ לבחור בין שורשיה וזהותה העיראקית-ערבית של משפחתו, ובין ההווה שלו כישראלי. עמית נקרע בין הרצון לשכוח, לבין רוחו של סבו שמתעקשת להנכיח את העבר.
על המפגש
ההרצאה נפתחת בשיר "הערבית שלי אילמת" של המשורר/סופר אלמוג בהר.
הכל התחיל בשנת 2001 בה התלבטתי איך אקרא לבני? לאבי קוראים פואד. הוא נולד בבגדד וכך קראו לסבו ולסבי סבו. ובכן, הגיע זמני לקרוא לבני פואד, אבל איך אפשר לקרוא לילד בשנות האלפיים שדתו יהודית ואזרחותו ישראלית ושיגדל בלב ת"א תחת השם- פואד?
אשאל את התלמידים כחלק מהיכרותי איתם את שמותיהם. אבדוק יחד איתם עד היכן עובר הגבול של ההכלה של שם, האם שם כמו: אלכסנדר, יאן וזליג הם אפשריים ואם לא מדוע? האם השם פואד היה יכול להיות חלק משמות התלמידים שיושבים כאן? אם כן מדוע? ואם לא מדוע?
חלק מן הגדרת הזהות שלנו נובעת משמנו, אבל השם פואד מכיל בתוכו גם את האוהב וגם את שמו של האויב. האלמנט הקולנועי הראשון שהכנסנו לסרט היה- העלאתו של סבא אנואר מהמתים באמצעות תת-המודע של גיבור הסרט. נדבר על המבע הקולנועי שבו בחרנו לספר את הסיפור.
כשהייתי ילד שאלתי את אבי פואד עד כמה הוא אוהב להאזין למוזיקה הערבית: פאריד אל-עטרש, אום כולתום, נאזם אל ראזלי וכולי. הוא השיב "עד אין גבול". כאן טמון שיא הקונפליקט בעיני – מקורותיו, שורשיו ותרבותו של אדם יכולים לגבור על כל דבר אחר.
אקרין על המסך את קטע הפתיחה של הסיפור שכתב אלמוג בהר "אנא מין אל יהוד". הסיפור הוא ציורי ופיוטי. ננהל שיח בין ההבדלים שעולים מפתיחת הסיפור אל מול הסרט. הקשיים שעמדו בדרכנו לעיבוד הסיפור לתסריט- והפתרונות שמצאנו. כמו כן, ניגע בבחירת השחקנים.
אפשרות למפגש עם שחקנית הסרט - אהובה קרן. המפגש יעסוק בשינויים שחלו במדינת ישראל, מדינת קליטת עליה, שהמירה את שפת האם של העולים החדשים- לעברית. מה עבר על העולים החדשים בתהליך הקליטה שלהם שבא לידי ביטוי, בין השאר, באימוץ שפה חדשה ובכמיהה להיות שווים לאזרחים הוותיקים שקלטו אותם.
אפשרות למפגש עם שחקנית הסרט - אהובה קרן. המפגש יעסוק בשינויים שחלו במדינת ישראל, מדינת קליטת עליה, שהמירה את שפת האם של העולים החדשים- לעברית. מה עבר על העולים החדשים בתהליך הקליטה שלהם שבא לידי ביטוי, בין השאר, באימוץ שפה חדשה ובכמיהה להיות שווים לאזרחים הוותיקים שקלטו אותם.
אהרון שם טוב
אהרון שם-טוב - במאי, תסריטאי וצלם.
בוגר בית-הספר לקולנוע 'קמרה אובסקורה'. יליד כפר שלם ומתגורר בתל אביב. גרוש ואב לשני ילדים. מאפריל 2016 ועד היום מתנדב בבית הכלא 'מעשיהו' במרכז החינוך. מלמד אחת לשבוע את האסירים קולנוע. מקרין בפניהם סרט ופותח עמם דיון אישי סביב נושא הסרט.
בימים אלה כותב רומן במשותף עם אחיו, נפתלי שם-טוב, ("פתה") שמביא את הסיפור המשפחתי מימי איראן הכורדית ועד ימינו.
מסרטיו: הסרט הדוקומנטרי ( 52 דקות – סרט גמר) "אלין ואני". הסרט הוקרן ב-2004 בערוץ 2 במסגרת של הרשות השניה, 'סנונית' ובמספר פסטיבלים בין לאומיים.
פיתח ולימד לימודי קולנוע בבית הספר 'גיבורי ישראל' (2002-2003) לילדים בכיתות ה'-ו'. שכללו צפייה בסרטים וניתוח שלהם, לצד עבודה מעשית בסיסית שאיפשרו לילדים הצצה אל מקצוע הקולנוע.
כתב במשך כחצי שנה תחקיר על הבנייה הבלתי חוקית ביהודה ושומרון עבור "שלום עכשיו".
אהרון שם טוב צבר נסיון רב בהרצאה מול קהל תלמידים והנגשת החומרים בהם הוא עוסק בדרך ייחודית המותאמת לקהל היעד.
נשמח לארח אירועים נוספים כאלו של מפגש יוצר וסרטו. זה נתן לנו הזדמנות להכיר את תעשיית הקולנוע הישראלית ממקור ראשון, ולהעמיק בנושאי חברה משמעותיים.
שרה, מנהלת חט״ב
מרתק לשמוע על התהליך של היצירה מהתסריט ועד הסרט הסופי, הזדמנות חד פעמית להכיר את היוצרים ודרך היצירה.
שלי, תלמידה
המפגש עם השחקנים/מפיק/במאי הוא מפגש מעשיר ומעמיק את ההבנה של הנושא. חוויה לכל גיל.
אבי, רכז תרבות
הצפיה בסרט והשיחה הציפו בקרב התלמידים שאלות נוקבות ומעמיקות. הדיון היה חשוב ומרחיב דעת. המפגש היה חוויתי ומעצים. שיעור חשוב שהועבר בדרך אחרת
יעל, רכזת שכבה