top of page

בלדה לאביב הבוכה

בני תורתי

משך ההרצאה: 30 דקות
אורך הסרט: 95 דקות

salTarbutBG.png
logo.png

חברה דת ומדינה

יוסף טאווילה היה נגן ה"טאר" האגדי של "אנסמבל טורקיז". בערב הבכורה של סימפוניית האביב הבוכה. התרחשה תאונת דרכים קטלנית, מהמכונית המעוכה חולצו בחיים יוסף טאווילה, מרגרט אהובתו, וחברו הטוב אברם מופרדי. שניים מבחרי הלהקה נהרגים. טאווילה שנהג ברכב בזמן התאונה נשפט, נמצא אשם וישב מספר שנים בבית הכלא.

אחרי שיצא מהכלא פרש טאווילה לצפון הארץ, פתח בית מרזח והתגעגע לימי הזוהר האבודים. הסיפור מתחיל עשרים שנה אחרי התאונה, עם הופעתו של עמרם, בנו של אברהם מופרדי, ובפיו בשורת איוב: אביו נמצא על ערש דווי - גוסס מסרטן הריאה. הוא מגיש לטאווילה פרטיטורה לסימפוניית האביב הבוכה, היצירה שלמעשה לא נוגנה מעולם. טאווילה מבין שחברו משכבר הימים אברם מופרדי, מבקש ממנו לשמוע את היצירה שכתבו שניהם לפני שהוא מחזיר את נשמתו לבורא.

באותו לילה גומלת ההחלטה בראשו של טאווילה לבצע את הבקשה האחרונה של חברו הגוסס. כדי לבצע את המשימה, עליו למצוא שמונה מוסיקאים מיומנים, שמנגנים על כלים אקוסטיים ראשוניים (טאר, עוד, קמנצה...) כדי שיוכלו לנגן את הסימפוניה שנכתבה. אם יצליח, יגשים את בקשתו האחרונה של אברם מופרדי, חברו ללהקה, ואולי יביא תיקון לנפשו המיוסרת

בלדה לאביב הבוכה

על המפגש

מפגש עם במאי הסרט: בני תורתי.

ההרצאה תעסוק בנושא הכללי העובר כחוט השני בכל סרטיו- ישראל השניה, הפריפריה, ה'שכונה' (בני תורתי גדל בשכונת התקווה)- וכיצד הביוגרפיה שלו נוכחת בסרטים הללו. כמו כן תעסוק ההרצאה בנושאים ובמוטיבים הנוכחים באוכלוסייה זו כמו גם בגיבורי סרטיו: המשפחה כגורם מלכד, בגידות בתוך המשפחה, גבריות, מוסיקה, השפעת סרטי המערבונים על מבנה הסרט והתפתחות העלילה, תלבושות ובחירת אתרי הצילום. מה לישראל השנייה ולמערבונים?

תורתי מעיד על עצמו שבילדותו אהב לצפות בסרטים הודיים, במערבונים ובקולנוע מצרי. כיצד אלו השפיעו על סרטיו?

אפשרות למפגש נוסף - כולל הרצאה עם המוסיקאי מארק אליהו, שידגים שימוש בכלים מוסיקליים – ויסביר כיצד המוסיקה משמשת כלי עזר להעברת מסרים בסצנה הקולנועית, כפי שנכתבה ובוימה ע"י יוצר הסרט.

מרק אליהו ידבר על המוסיקה כאמצעי ביטוי אומנותי להדגשת מצבי רוח בעזרת כלים ז'אנרים שונים.

בני תורתי

בני תורתי – במאי

בני תורתי נולד בעפולה וגדל בשנותיו הראשונות בבית שאן. בגיל שש עבר עם משפחתו לשכונת התקווה, תל אביב. בנעוריו, בשנות השבעים לקח חלק בסדנת תיאטרון של עיריית תל אביב. החל מגיל 16, השתתף בחוג קולנוע לנוער בהדרכת הבמאי שמעון דותן, שם צילם במצלמת סופר שמונה, ערך וביים סרטים קצרים. לימים למד בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.

בתום שירותו הצבאי היה מדריך חבורות רחוב. במקביל לכך, בשנים 1979–1982 היה ממקימיה של תנועת אל"ה (אזרחים למען השכונות), שהגיעה כעבור חודשים ספורים למאות חברים. הם הקימו בתי תלמיד, משחקיות לילדים, גייסו קבוצת תיכוניסטים שטיפלו בנוער, צבעו בתים של קשישים ועוד.

תורתי היה ממקימי ומהכותבים המרכזיים של העיתון "הפטיש", שפעל בשנים 1989–1993, שהתמקד בביקורת חברתית. הוא פרסם בו ראיונות עומק ראשונים של הזמרים המזרחים בני התקופה וכתב סיפורי שכונה במדור "קו 16", אותו אייר דודו גבע. הוא כתב לעיתים בעיתון "חדשות" . הוא הצטרף כחבר ל"קשת הדמוקרטית המזרחית" עם הקמתה.

בני תורתי

נשמח לארח אירועים נוספים כאלו של מפגש יוצר וסרטו. זה נתן לנו הזדמנות להכיר את תעשיית הקולנוע הישראלית ממקור ראשון, ולהעמיק בנושאי חברה משמעותיים.

שרה, מנהלת חט״ב

מרתק לשמוע על התהליך של היצירה מהתסריט ועד הסרט הסופי, הזדמנות חד פעמית להכיר את היוצרים ודרך היצירה.

שלי, תלמידה

המפגש עם השחקנים/מפיק/במאי הוא מפגש מעשיר ומעמיק את ההבנה של הנושא. חוויה לכל גיל.

אבי, רכז תרבות

הצפיה בסרט והשיחה הציפו בקרב התלמידים שאלות נוקבות ומעמיקות. הדיון היה חשוב ומרחיב דעת. המפגש היה חוויתי ומעצים. שיעור חשוב שהועבר בדרך אחרת

יעל, רכזת שכבה

הזמנת הרצאה

תודה שפניתם אלינו, נשוב אליכם בהקדם

מעוניינים ליצור קשר ישירות?

דב קרן, מכלול הפקות, תל-אביב

dovkeren123@gmail.com  |  050-255-1946

  • Black Facebook Icon
Order
bottom of page