יוסף טאווילה היה נגן ה"טאר" האגדי של "אנסמבל טורקיז". בערב הבכורה של סימפוניית האביב הבוכה. התרחשה תאונת דרכים קטלנית, מהמכונית המעוכה חולצו בחיים יוסף טאווילה, מרגרט אהובתו, וחברו הטוב אברם מופרדי. שניים מבחרי הלהקה נהרגים. טאווילה שנהג ברכב בזמן התאונה נשפט, נמצא אשם וישב מספר שנים בבית הכלא.

אחרי שיצא מהכלא פרש טאווילה לצפון הארץ, פתח בית מרזח והתגעגע לימי הזוהר האבודים. הסיפור מתחיל עשרים שנה אחרי התאונה, עם הופעתו של עמרם, בנו של אברהם מופרדי, ובפיו בשורת איוב: אביו נמצא על ערש דווי - גוסס מסרטן הריאה. הוא מגיש לטאווילה פרטיטורה לסימפוניית האביב הבוכה, היצירה שלמעשה לא נוגנה מעולם. טאווילה מבין שחברו משכבר הימים אברם מופרדי, מבקש ממנו לשמוע את היצירה שכתבו שניהם לפני שהוא מחזיר את נשמתו לבורא.

באותו לילה גומלת ההחלטה בראשו של טאווילה לבצע את הבקשה האחרונה של חברו הגוסס. כדי לבצע את המשימה, עליו למצוא שמונה מוסיקאים מיומנים, שמנגנים על כלים אקוסטיים ראשוניים (טאר, עוד, קמנצה...) כדי שיוכלו לנגן את הסימפוניה שנכתבה. אם יצליח, יגשים את בקשתו האחרונה של אברם מופרדי, חברו ללהקה, ואולי יביא תיקון לנפשו המיוסרת