הסרט הוא מעשה קולנועי קולח הזורם עם סיפור המסגרת, המאחד את המעשייה עם העולם אליה היא מכוונת. המבט כאן הוא כפול: מצד אחד - ניסיון מסיונרי, הקורץ לעולם החילוני ומביא תמונת עולם כמעט אוטופית של שקט, שלווה והשלמה של תוככי העולם החרדי, ומצד שני הוא גם חץ ושליח המופנה פנימה לעולם החרדי, בדרך לכריתת הסכם להפסקת אש, לפחות עם הקולנוע. זאת בעצם חשיבותו העיקרית של הסרט, שמציע כביכול את הטריטוריה הניטרלית לביצוע עסק לחיצת ידיים הדדית, בדרך לחתימת הסכם שלום אופציונאלי.

מיכל רנד חזרה בתשובה, הכירה את שולי רנד, גם הוא חוזר בתשובה, ונישאה לו. היא הוסיפה לשמה את השם בת שבע. יחד הקימו בית וגידלו שבעה ילדים. מיכל היתה שותפה לעשיית הסרט "האושפיזין" ושיחקה לצד שולי בתפקיד אשתו, היות והרבנים לא התירו להם ללהק שחקנית מקצועית. עד לתפקידה בסרט היתה חסרת נסיון בקולנוע.

היא מדברת על החיים לצדו של שולי רנד ועל השבר המתוקשר בזוגיות שלהם. מה בין החיים בעולם החילוני לחיים כחוזרת בתשובה. על האמונה בנסים בעולם הברסלבי. וגם על השילוב המעניין בעבודה על הסרט בין צוות ושחקנים חוזרים בתשובה לצוות חילוני.